03-654-5801

PFAS בישראל: הרחבת הבדיקות לקרקעות מזוהמות והפתרונות לטיפול במים ובשפכים

בשנים האחרונות הופך PFAS לאחד הנושאים המרכזיים בעולם איכות הסביבה, ניהול הקרקעות ומשאבי המים. אם בעבר ההתייחסות לתרכובות אלו הייתה בעיקר במסגרת מחקרים אקדמיים או רגולציה בינלאומית, הרי שכיום הן נמצאות במרכז סדר היום גם בישראל.
ההתפתחויות האחרונות, ובהן הרחבת הדרישה לביצוע בדיקות PFAS במספר אתרים ברחבי הארץ, ממחישות כי מדובר בשינוי רחב הרבה יותר ממקרה נקודתי. עבור בעלי קרקעות, יזמים, מפעלי תעשייה, חברות תשתית ורשויות מקומיות, המשמעות היא שניהול סיכונים סביבתיים מחייב כיום בחינה רחבה יותר של סוגי המזהמים האפשריים באתר, גם כאשר מדובר בקרקעות שכבר עברו בעבר חקירה או שיקום.

מהן תרכובות PFAS?

PFAS (Per- and Polyfluoroalkyl Substances) היא משפחה רחבה של אלפי תרכובות פלואוריות סינתטיות, אשר פותחו בזכות עמידותן הגבוהה בפני חום, מים, שמנים וחומרים כימיים. במשך עשרות שנים נעשה בהן שימוש במגוון רחב של יישומים, ובהם:

  • קצפי כיבוי אש
  • תעשיית המתכת
  • תעשיית האלקטרוניקה
  • תעשיית הטקסטיל
  • אריזות מזון
  • ציפויים דוחי מים ושומנים
  • תהליכי ייצור כימיים

אותה עמידות שהפכה את PFAS לחומרים יעילים במיוחד היא גם מקור האתגר הסביבתי. התרכובות כמעט ואינן מתפרקות בתהליכים טבעיים, מסוגלות להישאר בקרקע ובמי התהום במשך שנים רבות ואף לנוע למרחקים באמצעות מערכות המים.
בשנים האחרונות הצטבר גם ידע מדעי המצביע על קשר בין חשיפה ממושכת לחלק מתרכובות PFAS לבין השפעות בריאותיות שונות. כתוצאה מכך, מדינות רבות בעולם מחמירות את הדרישות לניטור, לדיגום ולטיפול במזהמים אלו.

מה השתנה בישראל?

עד לפני מספר שנים, תרכובות PFAS כמעט שלא נכללו במסגרת חקירות הקרקע שבוצעו בישראל. הסיבה לכך אינה בהכרח היעדר זיהום, אלא העובדה שבאותה תקופה טרם גובשה מדיניות סדורה בנושא ולא הייתה דרישה שיטתית לבדיקת תרכובות אלו.
כיום המצב שונה, בעקבות התפתחויות רגולטוריות בעולם והצטברות הידע המקצועי, גם בישראל מתרחבת ההתייחסות ל- PFAS במסגרת סקרי קרקע, מי תהום ושפכים. במקביל, הרשויות מקדמות הנחיות, בוחנות ערכי סף ומרחיבות את היקף הבדיקות באתרים שבהם קיים פוטנציאל להימצאות מזהמים אלו.

המשמעות היא שהערכת מצב סביבתית בשנת 2026 שונה מזו שבוצעה לפני עשור. חקירת קרקע כבר אינה מתמקדת רק בדלקים, מתכות או ממסים, אלא בוחנת גם את האפשרות להימצאות PFAS בהתאם להיסטוריית הפעילות באתר.

מקרה שדה דב: נקודת מפנה, לא מקרה בודד

הפרסום על גילוי תרכובות PFAS במתחם שדה דב העלה את הנושא לכותרות, אולם חשיבותו חורגת מגבולות האתר עצמו.
המקרה המחיש כי גם אתרים שעברו בעבר חקירת קרקע ושיקום בהתאם לידע ולדרישות שהיו מקובלים באותה עת, עשויים להידרש לבדיקות נוספות כאשר מתווספים מזהמים חדשים למסגרת הרגולטורית.
בהמשך לכך פורסם כי רשויות המדינה בוחנות ביצוע בדיקות PFAS גם באתרים נוספים שבהם התקיימה בעבר פעילות העלולה להיות קשורה לשימוש בתרכובות אלו. בין האתרים שנמצאים במוקד ניתן למצוא שדות תעופה, בסיסים צבאיים, מתקני דלק, תחנות כוח ואתרים נוספים שבהם בוצעה בעבר פעילות תעשייתית או תפעולית בעלת פוטנציאל לחשיפה ל-PFAS.
המסר המרכזי הוא שהנושא כבר אינו מוגבל לאתר אחד. הוא הופך לחלק מתהליך רחב יותר של בחינה מחודשת של אתרים בעלי פוטנציאל לזיהום סביבתי.

אילו אתרים עשויים להידרש לבדיקות PFAS?

הסבירות להימצאות PFAS אינה נקבעת לפי מיקום האתר, אלא בעיקר לפי סוג הפעילות שבוצעה בו לאורך השנים.
בין סוגי האתרים שבהם מקובל בארץ ובעולם לבחון הימצאות PFAS ניתן למצוא:

  • שדות תעופה פעילים והיסטוריים
  • בסיסים צבאיים
  • מתקני אחסון והולכת דלק
  • אזורי אימוני כיבוי אש
  • תחנות כוח
  • מפעלי תעשייה
  • מתקני פסולת
  • אתרים שבהם בוצעו בעבר עבודות שיקום קרקע
  • אתרים שבהם נעשה שימוש משמעותי בכימיקלים פלואוריים

במקרים רבים מקור הזיהום הוא שימוש ממושך בקצפי כיבוי המכילים PFAS. במהלך השנים חלחלו התרכובות לקרקע ובחלק מהמקרים הגיעו גם למי התהום.
עם זאת, קצפי כיבוי אינם המקור היחיד. גם תהליכי ייצור תעשייתיים ושימוש בחומרים פלואוריים בתעשיות שונות עשויים להוביל להימצאות PFAS בסביבה.

PFAS הוא רק חלק מתמונת הזיהום

העיסוק הציבורי ב-PFAS אינו משנה את העובדה שחקירת קרקע נועדה לבחון את מכלול המזהמים האפשריים בהתאם להיסטוריית הפעילות באתר.
לצד PFAS, נבדקות במקרים רבים גם קבוצות מזהמים נוספות, ובהן:

  • תרכובות אורגניות נדיפות (VOC)
  • ממסים תעשייתיים
  • פחמימנים
  • כספית
  • מתכות כבדות
  • מזהמים אורגניים נוספים

לכל קבוצת מזהמים מאפייני התנהגות שונים בקרקע ובמים, ולכן גם פתרונות הטיפול משתנים בהתאם.
מסיבה זו, שלב האפיון הוא מהשלבים החשובים ביותר בתהליך. רק לאחר קבלת תמונה מלאה של סוגי המזהמים, ריכוזיהם ומאפייני האתר ניתן לבחור את שיטת הטיפול המתאימה ביותר.
במקרים רבים נדרש לשלב מספר טכנולוגיות טיפול במקביל, כדי לתת מענה לכלל המזהמים שהתגלו.

כיצד מתמודדים עם זיהום PFAS?

כאשר מתגלות תרכובות PFAS בקרקע או במי התהום, השלב הראשון אינו בחירת טכנולוגיית טיפול, אלא הבנת מאפייני הזיהום. היקף הזיהום, סוגי התרכובות, ריכוזיהן, תנאי הקרקע ומאפייני מי התהום משפיעים כולם על אופן ההתמודדות ועל בחירת הפתרון המתאים.
במקרים רבים, ההתמודדות עם PFAS כוללת מספר שלבים:

  1. בחינת ההיסטוריה התפעולית של האתר ומקורות הזיהום האפשריים.
  2. ביצוע דיגום קרקע, מי תהום ולעיתים גם שפכים או נגר עילי.
  3. זיהוי סוגי תרכובות ה-PFAS וריכוזיהן.
  4. הערכת פוטנציאל ההתפשטות של המזהמים.
  5. בחירת פתרון טיפול בהתאם לממצאים ולדרישות הרגולטוריות.

מאחר שכל אתר שונה, אין פתרון אחד המתאים לכל המקרים. תכנון נכון מתחיל באפיון מקצועי וממשיך בהתאמת טכנולוגיית הטיפול לאופי הזיהום.

דיגום וניטור – הבסיס לכל החלטה מקצועית

בדיקות PFAS הן הרבה מעבר לדרישה רגולטורית. הן מספקות את המידע הדרוש לקבלת החלטות מקצועיות ומאפשרות להבין האם קיים זיהום, מה מקורו ומהו היקפו.
תוכנית דיגום נכונה מסייעת:

  • לזהות האם קיימות תרכובות PFAS באתר.
  • להבחין בין תרכובות קצרות וארוכות שרשרת.
  • לאפיין את פוטנציאל התפשטות המזהמים.
  • לקבוע האם נדרש טיפול פעיל או המשך ניטור בלבד.
  • להגדיר יעדי טיפול בהתאם לשימוש העתידי באתר.

במקרים רבים, דיגום איכותי בשלב מוקדם מאפשר לחסוך זמן ועלויות בשלבים מתקדמים יותר של הפרויקט.

לא כל מזהם מטופל באותה הדרך

חשוב לזכור כי PFAS הוא רק אחד מסוגי המזהמים האפשריים באתר. במקרים רבים נדרש טיפול במספר קבוצות מזהמים במקביל, ולכן בחירת חומר הספיחה מתבצעת בהתאם לממצאי החקירה.
בפועל, לכל קבוצת מזהמים מאפיינים שונים, ולכן גם הפתרון משתנה בהתאם.

קבוצת מזהמיםפתרון טיפול מקובל
PFAS ארוכי שרשרתפחם פעיל
PFAS קצרי שרשרתשרפים סלקטיביים או שילוב עם פחם פעיל
VOC (תרכובות אורגניות נדיפות)פחם פעיל ייעודי
ממסים אורגנייםפחם פעיל בהתאם לסוג הממס
כספיתפחם פעיל מוספג
מזהמים אורגניים נוספיםהתאמת מדיית ספיחה בהתאם לאפיון

 

בחירת חומר הספיחה אינה מתבצעת לפי שם המזהם בלבד, אלא על בסיס תוצאות הדיגום, איכות המים, ריכוזי המזהמים, קצב הזרימה ויעדי הטיפול.
מתלבטים איזה סוג פחם פעיל מתאים ליישום שלכם? ניתן להיעזר במחשבון בחירת הפחם הפעיל של קוליגו-טק, המסייע בהתאמת סוג הפחם בהתאם לסוג המזהם, היישום ותנאי התהליך.

טיפול ב-PFAS באמצעות פחם פעיל

פחם פעיל נחשב כיום לאחת הטכנולוגיות היעילות והמוכחות ביותר לטיפול בתרכובות PFAS, בעיקר בתרכובות ארוכות שרשרת כגון PFOA ו-PFOS.
מבנה הנקבוביות הייחודי של הפחם הפעיל מאפשר ספיחה יעילה של התרכובות והפחתת ריכוזיהן במים ובשפכים.
יתרונות הפחם הפעיל כוללים:

  • יעילות מוכחת ביישומים רבים בארץ ובעולם.
  • התאמה למערכות טיפול חדשות וקיימות.
  • אפשרות לשילוב במערכות מי תהום, שפכים ותהליכים תעשייתיים.
  • פתרון אמין ובשל מבחינה טכנולוגית.

יחד עם זאת, יעילותו של הפחם הפעיל משתנה בהתאם להרכב ה-PFAS ולמאפייני המים, ולכן במקרים מסוימים נדרש פתרון משלים.

שרפים סלקטיביים – פתרון משלים

כאשר נדרש טיפול גם בתרכובות PFAS קצרות שרשרת, או כאשר יש צורך להגיע לערכי יעד מחמירים במיוחד, נעשה שימוש בשרפים סלקטיביים.
שרפים אלו פותחו במיוחד להסרת תרכובות פלואוריות ומספקים מספר יתרונות:

  • יעילות גבוהה גם בתרכובות שקשה יותר לספוח באמצעות פחם פעיל.
  • סלקטיביות גבוהה.
  • ניצול יעיל של קיבולת הספיחה.
  • התאמה לדרישות רגולטוריות מחמירות.

במקרים רבים, השילוב בין פחם פעיל לשרפים מאפשר להשיג את תוצאות הטיפול הטובות ביותר.

ומה לגבי מזהמים נוספים?

בפרויקטים של שיקום קרקע ומי תהום, PFAS הוא לעיתים רק אחד ממספר מזהמים הדורשים טיפול.
באתרים רבים מתגלים גם:

  • VOC – תרכובות אורגניות נדיפות
  • ממסים כלוריים ואורגניים
  • תרכובות כספית
  • מזהמים אורגניים נוספים

גם עבור מזהמים אלו קיימים פתרונות ספיחה ייעודיים המבוססים על סוגים שונים של פחם פעיל וחומרי ספיחה מתקדמים, כאשר התאמת החומר מתבצעת בהתאם לאופי המזהם ולדרישות הפרויקט.
גישה זו מאפשרת לתת מענה למגוון רחב של תרחישים, במקום להסתמך על פתרון אחיד שאינו מתאים לכל מצב.

פתרונות קוליגו-טק לטיפול ב- PFAS ובמזהמים נוספים

קוליגו-טק מספקת פתרונות ספיחה מתקדמים לטיפול במים, בשפכים וביישומים סביבתיים, תוך התאמת הפתרון לצורכי הלקוח ולמאפייני הזיהום.
בין הפתרונות שמציעה החברה:

  • פחם פעיל WO30P לטיפול בתרכובות PFAS.
  • שרפים סלקטיביים לטיפול משלים בתרכובות PFAS.
  • פחם פעיל ייעודי לטיפול ב- VOC ובממסים אורגניים.
  • פחם פעיל מוספג לטיפול בכספית ובמזהמים ייעודיים נוספים.
  • מערכות פיילוט לבדיקת ביצועים בתנאי שטח.
  • ליווי מקצועי בבחירת חומרי הספיחה ותכנון פתרון הטיפול.

מעבר לאספקת חומרי הספיחה, קוליגו-טק מלווה את לקוחותיה לאורך כל התהליך – החל משלב אפיון הצורך ובחירת הטכנולוגיה, דרך אספקת החומרים ועד לליווי מקצועי שוטף ולשירותי פינוי של חומרי ספיחה משומשים, בהתאם לדרישות הסביבתיות.
גישה זו מאפשרת ללקוחות לבחור פתרון המבוסס על נתוני אמת, להפחית סיכונים תפעוליים ולהיערך בצורה מיטבית לדרישות הרגולטוריות המתפתחות.

סיכום

הרחבת הבדיקות ל- PFAS בישראל אינה אירוע נקודתי, אלא חלק ממגמה רחבה של החמרת הדרישות הסביבתיות והעמקת הידע המקצועי בתחום הקרקעות והמים המזוהמים.
עבור בעלי קרקעות, יזמים, מפעלי תעשייה, חברות תשתית וגופים ציבוריים, המשמעות היא שכדאי להיערך כבר היום. בחינה מוקדמת של היסטוריית האתר, ביצוע דיגום מקצועי והתאמת פתרון הטיפול למאפייני הזיהום יכולים לצמצם אי-ודאות, לקצר לוחות זמנים ולמנוע עלויות מיותרות בהמשך הדרך.
חשוב לזכור כי PFAS הוא רק אחד מסוגי המזהמים העלולים להימצא באתר. במקרים רבים נדרש לתת מענה גם ל- VOC, ממסים, מתכות כבדות, כספית ומזהמים נוספים. לכן, תכנון נכון מתחיל בהבנת מכלול הנתונים ובהתאמת טכנולוגיית הטיפול לכל פרויקט באופן פרטני.

קוליגו-טק מספקת מגוון פתרונות ספיחה מתקדמים לטיפול ב- PFASובמזהמים נוספים, תוך שילוב בין פחם פעיל, שרפים ייעודיים וליווי מקצועי לכל אורך התהליך – משלב בחינת החלופות ועד ליישום הפתרון המתאים.

צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ והתאמה אישית בטלפון 03-654-5801.

שאלות נפוצות

  • מה זה PFAS?
    • PFAS הם קבוצת חומרים כימיים סינתטיים עמידים במיוחד, המשמשים בתעשייה מזה עשרות שנים. חומרים אלו כמעט ואינם מתפרקים בסביבה, נודדים במי תהום ועלולים להצטבר בגוף האדם ובמערכות אקולוגיות, ולכן נחשבים למזהמים סביבתיים מאתגרים.
  • אילו אתרים נמצאים בסיכון להימצאות PFAS?

    • בדרך כלל מדובר באתרים שבהם נעשה בעבר שימוש בקצפי כיבוי אש או בפעילות תעשייתית הכוללת תרכובות פלואוריות. בין היתר מדובר בשדות תעופה, בסיסים צבאיים, מתקני דלק, מפעלי תעשייה, תחנות כוח ואתרים נוספים בעלי היסטוריה תפעולית דומה.
  • האם PFAS הוא המזהם היחיד הנבדק במסגרת חקירת קרקע?
    • לא. חקירת קרקע בוחנת את כלל המזהמים הרלוונטיים בהתאם להיסטוריית הפעילות באתר. לצד PFAS נבדקים לעיתים גם VOC, ממסים אורגניים, פחמימנים, מתכות כבדות, כספית ומזהמים נוספים.
  • כיצד מטפלים ב-PFAS?
    • הטיפול מתבסס על תוצאות הדיגום ומאפייני הזיהום. הטכנולוגיות המקובלות כיום כוללות שימוש בפחם פעיל, בשרפים סלקטיביים או בשילוב ביניהם, בהתאם לסוג התרכובות וליעדי הטיפול.
  • האם פחם פעיל מתאים גם למזהמים נוספים?
    • כן. סוגים שונים של פחם פעיל משמשים גם לטיפול בתרכובות אורגניות נדיפות (VOC), ממסים, תרכובות כספית ומזהמים נוספים. בחירת חומר הספיחה נעשית בהתאם לסוג המזהם ולתנאי היישום.
  • כיצד ניתן לבחור את פתרון הטיפול המתאים?
    • בחירת הפתרון צריכה להתבסס על נתוני הדיגום, מאפייני הקרקע או המים, ריכוזי המזהמים ויעדי הטיפול. במקרים רבים מומלץ לבצע פיילוט או בחינה מקדימה לפני הטמעת מערכת טיפול מלאה.
  • צריכים ייעוץ בנושא PFAS או טיפול במזהמים סביבתיים?
    • קוליגו-טק מספקת פתרונות מתקדמים לטיפול ב-PFAS, תרכובות אורגניות נדיפות (VOC), ממסים, כספית ומזהמים נוספים באמצעות פחם פעיל, שרפים ייעודיים ומערכות פיילוט.
      צוות החברה מסייע בבחירת חומרי הספיחה, בהתאמת פתרון הטיפול ובבחינת חלופות בהתאם לדרישות הרגולטוריות ולמאפייני הפרויקט. למידע נוסף ולקבלת ייעוץ מקצועי, צרו קשר עם צוות קוליגו-טק.