בשנים האחרונות הופך PFAS לאחד הנושאים המרכזיים בעולם איכות הסביבה, ניהול הקרקעות ומשאבי המים. אם בעבר ההתייחסות לתרכובות אלו הייתה בעיקר במסגרת מחקרים אקדמיים או רגולציה בינלאומית, הרי שכיום הן נמצאות במרכז סדר היום גם בישראל.
ההתפתחויות האחרונות, ובהן הרחבת הדרישה לביצוע בדיקות PFAS במספר אתרים ברחבי הארץ, ממחישות כי מדובר בשינוי רחב הרבה יותר ממקרה נקודתי. עבור בעלי קרקעות, יזמים, מפעלי תעשייה, חברות תשתית ורשויות מקומיות, המשמעות היא שניהול סיכונים סביבתיים מחייב כיום בחינה רחבה יותר של סוגי המזהמים האפשריים באתר, גם כאשר מדובר בקרקעות שכבר עברו בעבר חקירה או שיקום.
PFAS (Per- and Polyfluoroalkyl Substances) היא משפחה רחבה של אלפי תרכובות פלואוריות סינתטיות, אשר פותחו בזכות עמידותן הגבוהה בפני חום, מים, שמנים וחומרים כימיים. במשך עשרות שנים נעשה בהן שימוש במגוון רחב של יישומים, ובהם:
אותה עמידות שהפכה את PFAS לחומרים יעילים במיוחד היא גם מקור האתגר הסביבתי. התרכובות כמעט ואינן מתפרקות בתהליכים טבעיים, מסוגלות להישאר בקרקע ובמי התהום במשך שנים רבות ואף לנוע למרחקים באמצעות מערכות המים.
בשנים האחרונות הצטבר גם ידע מדעי המצביע על קשר בין חשיפה ממושכת לחלק מתרכובות PFAS לבין השפעות בריאותיות שונות. כתוצאה מכך, מדינות רבות בעולם מחמירות את הדרישות לניטור, לדיגום ולטיפול במזהמים אלו.
עד לפני מספר שנים, תרכובות PFAS כמעט שלא נכללו במסגרת חקירות הקרקע שבוצעו בישראל. הסיבה לכך אינה בהכרח היעדר זיהום, אלא העובדה שבאותה תקופה טרם גובשה מדיניות סדורה בנושא ולא הייתה דרישה שיטתית לבדיקת תרכובות אלו.
כיום המצב שונה, בעקבות התפתחויות רגולטוריות בעולם והצטברות הידע המקצועי, גם בישראל מתרחבת ההתייחסות ל- PFAS במסגרת סקרי קרקע, מי תהום ושפכים. במקביל, הרשויות מקדמות הנחיות, בוחנות ערכי סף ומרחיבות את היקף הבדיקות באתרים שבהם קיים פוטנציאל להימצאות מזהמים אלו.
המשמעות היא שהערכת מצב סביבתית בשנת 2026 שונה מזו שבוצעה לפני עשור. חקירת קרקע כבר אינה מתמקדת רק בדלקים, מתכות או ממסים, אלא בוחנת גם את האפשרות להימצאות PFAS בהתאם להיסטוריית הפעילות באתר.
הפרסום על גילוי תרכובות PFAS במתחם שדה דב העלה את הנושא לכותרות, אולם חשיבותו חורגת מגבולות האתר עצמו.
המקרה המחיש כי גם אתרים שעברו בעבר חקירת קרקע ושיקום בהתאם לידע ולדרישות שהיו מקובלים באותה עת, עשויים להידרש לבדיקות נוספות כאשר מתווספים מזהמים חדשים למסגרת הרגולטורית.
בהמשך לכך פורסם כי רשויות המדינה בוחנות ביצוע בדיקות PFAS גם באתרים נוספים שבהם התקיימה בעבר פעילות העלולה להיות קשורה לשימוש בתרכובות אלו. בין האתרים שנמצאים במוקד ניתן למצוא שדות תעופה, בסיסים צבאיים, מתקני דלק, תחנות כוח ואתרים נוספים שבהם בוצעה בעבר פעילות תעשייתית או תפעולית בעלת פוטנציאל לחשיפה ל-PFAS.
המסר המרכזי הוא שהנושא כבר אינו מוגבל לאתר אחד. הוא הופך לחלק מתהליך רחב יותר של בחינה מחודשת של אתרים בעלי פוטנציאל לזיהום סביבתי.
הסבירות להימצאות PFAS אינה נקבעת לפי מיקום האתר, אלא בעיקר לפי סוג הפעילות שבוצעה בו לאורך השנים.
בין סוגי האתרים שבהם מקובל בארץ ובעולם לבחון הימצאות PFAS ניתן למצוא:
במקרים רבים מקור הזיהום הוא שימוש ממושך בקצפי כיבוי המכילים PFAS. במהלך השנים חלחלו התרכובות לקרקע ובחלק מהמקרים הגיעו גם למי התהום.
עם זאת, קצפי כיבוי אינם המקור היחיד. גם תהליכי ייצור תעשייתיים ושימוש בחומרים פלואוריים בתעשיות שונות עשויים להוביל להימצאות PFAS בסביבה.
העיסוק הציבורי ב-PFAS אינו משנה את העובדה שחקירת קרקע נועדה לבחון את מכלול המזהמים האפשריים בהתאם להיסטוריית הפעילות באתר.
לצד PFAS, נבדקות במקרים רבים גם קבוצות מזהמים נוספות, ובהן:
לכל קבוצת מזהמים מאפייני התנהגות שונים בקרקע ובמים, ולכן גם פתרונות הטיפול משתנים בהתאם.
מסיבה זו, שלב האפיון הוא מהשלבים החשובים ביותר בתהליך. רק לאחר קבלת תמונה מלאה של סוגי המזהמים, ריכוזיהם ומאפייני האתר ניתן לבחור את שיטת הטיפול המתאימה ביותר.
במקרים רבים נדרש לשלב מספר טכנולוגיות טיפול במקביל, כדי לתת מענה לכלל המזהמים שהתגלו.
כאשר מתגלות תרכובות PFAS בקרקע או במי התהום, השלב הראשון אינו בחירת טכנולוגיית טיפול, אלא הבנת מאפייני הזיהום. היקף הזיהום, סוגי התרכובות, ריכוזיהן, תנאי הקרקע ומאפייני מי התהום משפיעים כולם על אופן ההתמודדות ועל בחירת הפתרון המתאים.
במקרים רבים, ההתמודדות עם PFAS כוללת מספר שלבים:
מאחר שכל אתר שונה, אין פתרון אחד המתאים לכל המקרים. תכנון נכון מתחיל באפיון מקצועי וממשיך בהתאמת טכנולוגיית הטיפול לאופי הזיהום.
בדיקות PFAS הן הרבה מעבר לדרישה רגולטורית. הן מספקות את המידע הדרוש לקבלת החלטות מקצועיות ומאפשרות להבין האם קיים זיהום, מה מקורו ומהו היקפו.
תוכנית דיגום נכונה מסייעת:
במקרים רבים, דיגום איכותי בשלב מוקדם מאפשר לחסוך זמן ועלויות בשלבים מתקדמים יותר של הפרויקט.
חשוב לזכור כי PFAS הוא רק אחד מסוגי המזהמים האפשריים באתר. במקרים רבים נדרש טיפול במספר קבוצות מזהמים במקביל, ולכן בחירת חומר הספיחה מתבצעת בהתאם לממצאי החקירה.
בפועל, לכל קבוצת מזהמים מאפיינים שונים, ולכן גם הפתרון משתנה בהתאם.
| קבוצת מזהמים | פתרון טיפול מקובל |
| PFAS ארוכי שרשרת | פחם פעיל |
| PFAS קצרי שרשרת | שרפים סלקטיביים או שילוב עם פחם פעיל |
| VOC (תרכובות אורגניות נדיפות) | פחם פעיל ייעודי |
| ממסים אורגניים | פחם פעיל בהתאם לסוג הממס |
| כספית | פחם פעיל מוספג |
| מזהמים אורגניים נוספים | התאמת מדיית ספיחה בהתאם לאפיון |
בחירת חומר הספיחה אינה מתבצעת לפי שם המזהם בלבד, אלא על בסיס תוצאות הדיגום, איכות המים, ריכוזי המזהמים, קצב הזרימה ויעדי הטיפול.
מתלבטים איזה סוג פחם פעיל מתאים ליישום שלכם? ניתן להיעזר במחשבון בחירת הפחם הפעיל של קוליגו-טק, המסייע בהתאמת סוג הפחם בהתאם לסוג המזהם, היישום ותנאי התהליך.
פחם פעיל נחשב כיום לאחת הטכנולוגיות היעילות והמוכחות ביותר לטיפול בתרכובות PFAS, בעיקר בתרכובות ארוכות שרשרת כגון PFOA ו-PFOS.
מבנה הנקבוביות הייחודי של הפחם הפעיל מאפשר ספיחה יעילה של התרכובות והפחתת ריכוזיהן במים ובשפכים.
יתרונות הפחם הפעיל כוללים:
יחד עם זאת, יעילותו של הפחם הפעיל משתנה בהתאם להרכב ה-PFAS ולמאפייני המים, ולכן במקרים מסוימים נדרש פתרון משלים.
כאשר נדרש טיפול גם בתרכובות PFAS קצרות שרשרת, או כאשר יש צורך להגיע לערכי יעד מחמירים במיוחד, נעשה שימוש בשרפים סלקטיביים.
שרפים אלו פותחו במיוחד להסרת תרכובות פלואוריות ומספקים מספר יתרונות:
במקרים רבים, השילוב בין פחם פעיל לשרפים מאפשר להשיג את תוצאות הטיפול הטובות ביותר.
בפרויקטים של שיקום קרקע ומי תהום, PFAS הוא לעיתים רק אחד ממספר מזהמים הדורשים טיפול.
באתרים רבים מתגלים גם:
גם עבור מזהמים אלו קיימים פתרונות ספיחה ייעודיים המבוססים על סוגים שונים של פחם פעיל וחומרי ספיחה מתקדמים, כאשר התאמת החומר מתבצעת בהתאם לאופי המזהם ולדרישות הפרויקט.
גישה זו מאפשרת לתת מענה למגוון רחב של תרחישים, במקום להסתמך על פתרון אחיד שאינו מתאים לכל מצב.
קוליגו-טק מספקת פתרונות ספיחה מתקדמים לטיפול במים, בשפכים וביישומים סביבתיים, תוך התאמת הפתרון לצורכי הלקוח ולמאפייני הזיהום.
בין הפתרונות שמציעה החברה:
מעבר לאספקת חומרי הספיחה, קוליגו-טק מלווה את לקוחותיה לאורך כל התהליך – החל משלב אפיון הצורך ובחירת הטכנולוגיה, דרך אספקת החומרים ועד לליווי מקצועי שוטף ולשירותי פינוי של חומרי ספיחה משומשים, בהתאם לדרישות הסביבתיות.
גישה זו מאפשרת ללקוחות לבחור פתרון המבוסס על נתוני אמת, להפחית סיכונים תפעוליים ולהיערך בצורה מיטבית לדרישות הרגולטוריות המתפתחות.
הרחבת הבדיקות ל- PFAS בישראל אינה אירוע נקודתי, אלא חלק ממגמה רחבה של החמרת הדרישות הסביבתיות והעמקת הידע המקצועי בתחום הקרקעות והמים המזוהמים.
עבור בעלי קרקעות, יזמים, מפעלי תעשייה, חברות תשתית וגופים ציבוריים, המשמעות היא שכדאי להיערך כבר היום. בחינה מוקדמת של היסטוריית האתר, ביצוע דיגום מקצועי והתאמת פתרון הטיפול למאפייני הזיהום יכולים לצמצם אי-ודאות, לקצר לוחות זמנים ולמנוע עלויות מיותרות בהמשך הדרך.
חשוב לזכור כי PFAS הוא רק אחד מסוגי המזהמים העלולים להימצא באתר. במקרים רבים נדרש לתת מענה גם ל- VOC, ממסים, מתכות כבדות, כספית ומזהמים נוספים. לכן, תכנון נכון מתחיל בהבנת מכלול הנתונים ובהתאמת טכנולוגיית הטיפול לכל פרויקט באופן פרטני.
קוליגו-טק מספקת מגוון פתרונות ספיחה מתקדמים לטיפול ב- PFASובמזהמים נוספים, תוך שילוב בין פחם פעיל, שרפים ייעודיים וליווי מקצועי לכל אורך התהליך – משלב בחינת החלופות ועד ליישום הפתרון המתאים.
צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ והתאמה אישית בטלפון 03-654-5801.
